מן העיתונות

האוצר דחה את יוזמת אטיאס להטיל מחדש מס רכוש על קרקעות בלתי מנוצלות (עו"ד שי רוה)


מאת: שי פאוזנר ודותן לוי, הכתבה פורסמה בכלכליסט 5/6/11


בשבוע שעבר הטיל שר האוצר פצצה כאשר הכריז על ביטול הפטור ממס שבח על דירות להשקעה החל מ־2013. "הצעד הזה הוא פטיש 5 קילו. אם זה לא יעזור, אוציא את פטיש ה-10 קילו", אמר ורמז על כוונתו להוציא לפועל צעדים נוספים לטיפול במחירי הדירות.
 
לחלל האוויר נזרקו כמה רעיונות בעניין, ואחד מהם היה זה שהעלה שר השיכון אריאל אטיאס: להקים לתחייה את מס הרכוש. על פי ההצעה, המס שבוטל בשנת 2000 - ונגבה בעבר על עצם החזקתה של קרקע - יוטל על קרקעות שהן מאושרות לבנייה ואינן מנוצלות על ידי בעליהן במטרה "לדחוף" אותם להתחיל לבנות על הקרקעות או למכור אותן ליזמים.
 
התנגדות גורפת לגבייתו של המס בשוק הנדל"ן
 
הצעת אטיאס, להטיל על בעלי הקרקעות מס בשיעור של 2%, זכתה להתנגדות מצד גורמים שונים בשוק הנדל"ן. בחודשים האחרונים נדונה ההצעה באוצר ונדחתה על ידו. אחד המתנגדים הבולטים להצעה היה מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי. בשיחות סגורות עם נציגי האוצר ומשרד השיכון התבטא נסרדישי בחריפות נגד הטלת המס ואף כינה אותה "הלאמה זוחלת".
 
אנשי מקצוע שעמם שוחחנו בימים האחרונים אומרים כי עצם הטלת מס הרכוש על בעלי הקרקע אינה בעייתית מבחינה חוקית, היות שחוק בעניין קיים כבר משנות השישים. מתברר כי בתחילת העשור הוקפא המס על ידי הממשלה באמצעות הוספת תיקון לחוק שקבע כי שיעורן יעמוד על 0%.
 
עו"ד שי רוה, ממשרד בועז רוה המתמחה בנושא, מסביר כי על רקע זה הממשלה יכולה "להחיות" את החוק מבלי שתידרש לקבל את אישור הכנסת לכך. רוה מסביר כי במקביל להקפאת מס הרכוש, הטילה הממשלה מס מכירה על נכסי נדל"ן. "בשנה שעברה בוטל מס המכירה ולכן הופר האיזון. לפיכך, אולי בסופו של דבר כן יאפשר האוצר לבטל את הקפאת מס הרכוש", טען רוה. למרות זאת, הוא מזהיר כי "אם הממשלה תנסה להחיות את החוק, בעלי הקרקעות לא ישתקו. סביר להניח שחלק ניכר מהם ינסו לתקוף את ההחלטה בבג"ץ תוך התבססות על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

"אחד מאותם חוקים שיוצרים התעללות בבעלי הקרקעות"

"הטכניקה של הקפאת מסים מתבצעת על ידי האוצר מדי פעם כמעין מכשיר 'עוקף כנסת". מסביר היזם גיורא רוזנבאום, המחזיק במאות דונמים של קרקעות בהוד השרון שחלק לא מבוטל מהן הופשרו לבנייה בשנים האחרונות. "זהו אחד מאותם חוקים שיוצרים התעללות בבעלי הקרקעות". לדבריו, שינוי הייעוד של קרקע חקלאית במדינה אורך זמן רב, לפחות עשר שנים, ולעתים קרובות גם על קרקעות מופשרות יש הגבלות שלא מאפשרות בנייה מיידית. "החוק יוצר איפה ואיפה בין בעלי קרקעות שונים", מוסיף עו"ד רוה. "הרי זה לא הגיוני שבעל קרקע אחד ישלם מס ואחר לא, רק מפני שרשות כלשהי עדיין לא אישרה לו את הבנייה".
 
רוזנבאום מעריך כי רק במקרים נדירים קרקעות מוחזקות על ידי בעליהן לחינם". קשה לי להאמין שמישהו במדינה הזו מחזיק קרקע ששווה מיליונים לשם הנאה. אני נאבק כדי להפשיר קרקעות רבות לבנייה לא מפני שהמדינה מטילה עליי מסים, אלא כי אני רוצה לבנות", הוא מסביר ומוסיף: "זו דרך נוספת של המדינה לטרטר את אזרחיה. זה מוסיף בירוקרטיה ומשרות מיותרות של פקידים. מנגד גם יעילות המס הזה שואפת לאפס. לא בכדי הוחלט על הקפאתו."