מאת: אריק מירובסקי, הכתבה פורסמה בהארץ ב- 25/2/05
"... עו"ד שי רוה דווקא מבין את המצוקה של אייל. " זיכרון דברים מנציח את אותו רגע קסום, שבו שני הצדדים במצב רוח טוב ומסכימים על התנאים החשובים ביותר של העסקה. מי שפוסל אוטומטית זיכרון דברים, פועל בצורה מוכללת מדי, שעלולה לגרום בסופו של דבר למצב, שבו לא יהיה חוזה בכלל".
רוה, נמנה, אם כך, על אותם עורכי דין שאינם פוסלים אוטומטית זיכרון דברים, אף שהוא מרגיש כי בסופו של דבר מדובר בחוזה לא טוב ולא משוכלל, שאינו טוב לכל עת.
רוה מציע לנקוט כמה אמצעים, כדי להקטין את הסיכונים הנובעים מזכרון הדברים: "זכרון דברים מושכל צריך להקטין סיכונים ולהכין תנאים פסיכולוגיים למימוש העסקה, וגם לאפשר לאנשים לצאת מעסקה במחיר נמוך, לדוגמה 1,500 דולר. סכום כזה מאפשר לצאת מהעסקה, אולם הנימוק ליציאה חייב להצדיק את ההוצאה..."