מאת: עו"ד שי רוה, הכתבה פורסמה בגלובס ב- 16/7/06
דיירי בתים משותפים ללא מעלית, הגרים בקומות העליונות, חולמים על הרגע בו יכנסו ללובי הבניין ובלחיצת כפתור יוכלו להגיע לדירתם. ואכן, בבתים משותפים רבים מחליטים הדיירים על התקנת מעלית בבניין מסיבות שונות – נוחות בשימוש, העלאת ערך הדירות, הקלת המכירה וכד'.
טרם התקנת המעלית ישנם מספר תנאים שבהם על הדיירים לעמוד. ראשית בדיקת האפשרות להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות בבניין או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית לאחר מכן, קבלת החלטה על התקנת המעלית - סעיף 59ו' לחוק המקרקעין קובע "(א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף אם נתקיימו תנאים אלה...". על בעלי הדירות לקבל את ההסכמה באסיפה הכללית ועל ההסכמה להיות מגובה בפרוטוקול האסיפה - לא די בהסכמת שני שליש מבעלי הדירות בנפרד או באי התנגדותם. לאחר מכן יש לדאוג לקבלת היתר בנייה למעלית בהתאם לחוק התכנון והבנייה.
לאחר עמידה בתנאים אלו יש לקבוע את חלוקת נטל התשלומים בגין המעלית. חוק המקרקעין קובע שבאין הוראה אחרת בתקנון הבית המשותף, בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות. יחד עם זאת בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה. התשלומים יחולקו בהתאם ליחס שבין שטחי רצפת כל דירה ליתר הדירות בבניין.
חשוב לדעת שלאחר התקנת המעלית כל בעלי הדירות, לרבות הדירות שבקומת הקרקע, יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה השוטפת של המעלית.
ומה לגבי "מעלית שבת"? המחוקק נתן דעתו גם על צורך מיוחד זה וקבע שבבניין שבו מותקנת יותר ממעלית אחת ולה מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש שהמעלית עם מנגנון פיקוד שבת תופעל כ"מעלית שבת", "דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת". כיוון שמספיק בדרישה של בעל דירה אחת בלבד כדי להפוך מעלית "למעלית שבת", קבע המחוקק שהוצאות החזקת והפעלת המעלית שנובעות מהפעלת המעלית "כמעלית שבת" - יחולו על הדורשים להפעיל את המעלית ככזו.
המחוקק נתן את דעתו בנפרד גם לאנשים עם מוגבליות. חוק המקרקעין קובע הקלות לגבי התקנת אמצעי הרמה חשמלי/מכני בין מפלסים, כדוגמת מעליון, כך שמספיקה הסכמתם של מעל למחצית מבעלי הדירות בבניין בלבד כדי להתקין מעליון (לעומת שני שליש הנדרשים להתקנת מעלית), ובתנאי שהתקנת המעליון תבוצע על חשבון המבקש להתקינו, התקנתו תעשה בדרך שתצמצם את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים, ובהתאם להיתר בנייה כחוק.
הוראות אלו, הגם שפוגעות, לכאורה, בזכות הבעלות של דיירים בדירתם שבבית המשותף, מטרתן להוות, כדברי המחוקק בהצעת החוק: "צעד נוסף לשיפור איכות הדיור ויחסי השכנות בישראל. מוצע לאפשר התקנת מעלית בבניין מגורים... ובכך לפתור את מצוקותיהם של קשישים ...שאינם יכולים עוד לטפס מדרגות רבות אל ביתם, כמו כן תעודד הצעת החוק רכישת דירות בבתים ישנים ותביא להחייאת שכונות ישנות ע"י כניסת אוכלוסיה צעירה אליהן והעלאת רמת החיים בהן, באמצעות התקנת מעליות בבתים. בהצעת החוק נשמרות זכויות הדיירים שלא יהנו מהשינויים המוצעים או שאינם מוכנים להשתתף בהוצאות התקנת המעלית...".
"סוף מעשה במחשבה תחילה". ניסיון העבר מלמד שדיירי בתים משותפים שנתנו דעתם על נושאים אלו, והתקינו מעלית בבניין, לא פגעו במערכת היחסים התקינה שאמורה להתקיים בין דיירי בית משותף ויצאו הבניין והדיירים מרוויחים.